עופר ואסי הלכו בערב יום הכיפורים לבית של סבתא של אסי, כדי להעביר לה עוגה שאמא של אסי הכינה. 'שלום סבתוש!' קרא אסי 'איך את מרגישה?'
'אוי, אסיל'ה, טוב לראות אותך' אמרה סבתא בקול חלש 'ברוך ה' אני בסדר, אבל קצת חלשה. הייתי חולה השבוע בשפעת, ועדיין לא התאוששתי…ואני גם מודאגת.'
'למה מודאגת, סבתוש?' חקר אסי 'יש לך הרי נכד כל כך מקסים, אין לך מה לדאוג…'
סבתא של אסי חייכה. 'מה שנכון נכון, אבל אני דואגת בגלל הצום. הרופא אמר לי שמותר לי לצום, אבל אני חוששת שלא יהיה לי כוח ללכת לבית כנסת אם אצום! ואני כל כך אוהבת את התפילה של יום הכיפורים, עם כל נדרי ונעילה וסדר העבודה...אז אני מתלבטת מה עדיף: לשתות ולאכול מעט כדי שיהיה לי כוח ללכת לתפילה, או לצום ולהתפלל בבית?'
'ברור שללכת לבית הכנסת' אמר אסי 'איך אפשר לוותר על כל נדרי ונעילה?'
אבל עופר חשב אחרת. 'מה פתאום! תתפללי בבית, גברת גולדמן. הצום חשוב יותר אפילו מהתפילה, עד כמה שאני יודע!'
מי צודק, אסי או עופר, ולמה?
והתשובה היא:
עופר צודק. הצום הוא דאורייתא, התפילה היא דרבנן.
והזוכה הוא:
אלון קטוביץ מנתניה!
התגובות שלכם
יהושע
ח' תשרי תש"פחוי
ח' תשרי תש"פעדן
ח' תשרי תש"פמאיוש
ח' תשרי תש"פאוריה המתוקה
ח' תשרי תש"פאלי
ח' תשרי תש"פיאיר סלומינסקי
ח' תשרי תש"פי
ח' תשרי תש"פנעם
ח' תשרי תש"פלאילה העורכת
ח' תשרי תש"פדו ד
ח' תשרי תש"פנריה כ.
ח' תשרי תש"פאסתר
ח' תשרי תש"פדוד נעם למפ
ח' תשרי תש"פאבישג אסולין
ח' תשרי תש"פתותי
י"א תשרי תש"פשיר
ח' תשרי תש"פשירה
ח' תשרי תש"פיי
ח' תשרי תש"פיי
ח' תשרי תש"פמממ
ח' תשרי תש"פטוהר
ח' תשרי תש"פדוד
ח' תשרי תש"פנויה
ח' תשרי תש"פנחמיה
ח' תשרי תש"פרני אורה שווץ
ח' תשרי תש"פטוהר
ח' תשרי תש"פלללי
ח' תשרי תש"פחני
ט"ז תשרי תש"פרחלי
ט"ז תשרי תש"פKIKI
י' תשרי תש"פנפתלי
י"ב תשרי תש"פאנונימי
י"ג תשרי תש"פחייקי יאכר
ט"ו תשרי תש"פחייקי יאכר
ט"ז תשרי תש"פצופיה בן פינחס
ח' תשרי תש"פבניה יעקב בן צבי
ט' תשרי תש"פטליה מסורי
ט' תשרי תש"פהבלחסנים
ט' תשרי תש"פ