התקוה
התקוה
שלום ילדים! וחג עצמאות שמח!
כאן ד'ר פולקע, מוסיקולוג מומחה, שבא לספר לכם כמה דברים שאולי לא ידעתם על ההמנון הלאומי שלנו, התקווה.
• את מילות 'התקווה' חיבר נפתלי הרץ אימבר, משורר עברי ודמות צבעונית ומעניינת. הוא התגורר בארץ בתקופת מושבות הברון, ואחר כך נדד ברחבי העולם.
• 'התקווה' המוכרת לנו היא בעצם שני בתים מתוך שיר ארוך בן תשעה בתים בשם 'תקוותנו'.
• המילים המקוריות של הבית השני היו 'עוד לא אבדה תקוותנו/ התקווה הנושנה/ לשוב לארץ אבותינו/ עיר בה דוד חנה'. נשמע לכם מוכר? אם אתם בתנועת הנוער 'אריאל', כנראה שכן. המנון התנועה הוא 'שיר האמונה' שחיבר הרב קוק, והוא דומה מאוד לגרסה הראשונה של שירו של אימבר.
• את 'תקוותנו' ניסה בהתחלה להלחין ליאון איגלי, אחד משליחיו של הברון רוטשילד לארץ. למרות שהיה מוזיקאי כשרוני, הוא הלחין כל אחד מתשעת הבתים בלחן אחר, מה שהפך את השירה למשימה מאתגרת מדי.
• את הלחן שאנחנו שרים, הדביק למילים פועל חקלאי, עולה מרומניה בשם שמואל כהן. מוזיקולוגים התווכחו במשך שנים מה בדיוק מקור המנגינה. איטליה? או אולי ספרד במאה הארבע עשרה? הם גם ניסו למצוא לו שורשים יהודים קדומים, אך כנראה שבסופו של דבר, מדובר בלחן של שיר עם רומני ששמואל כהן זכר מילדותו.
• בעצם, ההמנון המוכר לנו לא ממש נבחר כהמנון, אלא מעמדו נכבש עם הזמן. נפתלי הרץ אימבר הציע את השיר להרצל לקראת הקונגרס הציוני החמישי, אך הוא סירב. תחרויות נושאות פרסים לבחירת ההמנון נערכו גם לפני כן (המנון נולד?) אך אף שיר לא זכה. השיר הפך לאהוד בקרב יהדות העולם, וגם אומץ כהמנון המושבה רחובות, אך רק כשהושר בפי באי הקונגרס הציוני השישי, הוא זכה למעמד מכובד. ולקח עוד שלושים שנה עד שהוכרז רשמית כהמנון של התנועה הציונית.
תתפלאו לשמוע, שאפילו מאז שקמה מדינת ישראל ושרו בה את התקווה, הפכה התקווה להמנון הלאומי על פי החוק, רק לפני כעשר שנים!
• אין ספק שההמנון שלנו מעורר בנו רגשות גאווה לאומית, אך יש לו גם לא מעט מתנגדים. חלק טוענים שאין סיבה לשיר על תקווה לשוב לארצנו אחרי שכבר שבנו אליה. חלק טוענים שבמדינה גרים גם לא יהודים, והמילים לא מדברות אליהם. ויש מי שרוצה להחליף את ההמנון למשהו אמוני יותר, כמו 'שיר המעלות, בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים'. מה דעתכם?
התגובות שלכם
נטע
ג' אייר תש"פמאסטר
כ"ה ניסן תשפ"אבנאדם
כ"ה ניסן תשפ"א