הספריה- משל הצנצנת
משל הצנצנת
פרופסור זקן נכנס לכיתה, ובידו צנצנת.
'שלום תלמידים' הוא אמר. 'יש לי עבורכם שאלה: האם הצנצנת מלאה?'
'לא' אמרו התלמידים, 'ברור שהיא ריקה!'
'יפה' אמר הפרופסור. הוא הוציא מתיקו אבנים גדולות, ומילא בהם את הצנצנת.
'ומה אתם אומרים עכשיו? האם כעת הצנצנת מלאה?' 
'בטח!' קראו התלמידים.
המרצה חייך, והוציא מתיקו אבנים קטנות. הוא הכניס אותם לצנצנת ברווחים שנוצרו בין האבנים הגדולות.
'נו, הצנצנת כבר מלאה?' שאל.
'כן' אמרו חלק מהתלמידים, אך חלק כבר לא היו בטוחים... ואכן, כעת הוציא הפרופסור חצץ, אבנים קטנטנות, והשחיל אותן ברווחים שבין האבנים הקטנות.
'ועכשיו..?' המשיך הפרופסור. התלמידים שתקו. הפרופסור הוציא חול, ומילא את המקום שנשאר בצנצנת.
'זהו?' הוא שאל, וכשראה את התלמידים מהנהנים בראשם, לקח כוס מים, ומזג פנימה.
'עכשיו הצנצנת באמת מלאה' אמר הפרופסור 'ואני רוצה שתסבירו לי מה ניסיתי ללמד אתכם.'
'שתמיד אפשר לדחוס עוד משימות לחיים!'
ענה אחד התלמידים.
'גם זה נכון…' אמר הפרופסור, אבל זה לא מה שרציתי להסביר.
תגידו לי, אם הייתי מכניס קודם את האבנים הקטנות, או החצץ, האם הייתי יכול להכניס את האבנים הגדולות? ברור שלא!
רציתי ללמד אתכם, שתבחרו את 'האבנים הגדולות' של החיים שלכם.
מה חשוב לכם באמת? המשפחה? הבריאות? הלימודים?
אז קודם שבצו אותם בסדר היום שלכם!
אחר כך מצאו זמן לדברים הבאים בתור…'
מה אתכם ילדים?
יש לכם עוד רעיונות מה ניתן ללמוד ממשל הצנצנת?
שתפו אותנו כאן בתגובות למטה!
התגובות שלכם
פרי
י"ח אדר תשע"השירה
י"ח אדר תשע"האלמוני
י"ח אדר תשע"המרים
י"ח אדר תשע"הדבי
י"ח אדר תשע"המעין דפנה
י"ח אדר תשע"היעקב
י"ט אדר תשע"החני ריבקין
י"ח אדר תשע"המישהי(:
י"ח אדר תשע"השרה ואברהם
י"ח אדר תשע"האדל
י"ח אדר תשע"המעיין כהן
י"ח אדר תשע"הברכי
י"ט אדר תשע"החנה
י"ט אדר תשע"המאיר יעקב
י"ט אדר תשע"ה