פרק א'

'הפתעה!!! יש לי הפתעה בשבילכן בנות!'.

'הפתעה, הפתעה?!', צעקו הבנות והצטופפו סביב הודיה המדריכה.

'מה ההפתעה?', שאלו ביחד הדס, מוריה ונועה.

'תגלי לנו כבר!', הפצירו אסתר, צופיה, אפרת ושירה.

'שבו ואספר לכן', אמרה הודיה בקול מסתורי.

'בשבוע הבא נקיים תחרות מיוחדת!'.

כולן הקשיבו לה בציפייה דרוכה.

'התחרות היא... תחרות אפיה!'

'תחרות אפיה? מה זה אומר?', שאלו הבנות.

'אם הדס תפסיק לדגדג אותי אני אסביר לכן!'.

מיד הפסיקה הדס לדגדג את הודיה.

'אז זה הולך ככה', הסבירה הודיה, 'ביום שני בשבוע הבא כל אחת מביאה משהו טעים שהכינה. כולנו טועמות מכל המאכלים ורושמות את מה שהכי אהבנו. הזוכה תהיה מי שקיבלה את רוב הקולות.'

כולנו שמחנו מאוד וכבר התחלנו לדמיין את הטעמים הנפלאים של המאכלים שנכין.

'כמובן שהתחרות נושאת פרסים', הוסיפה הודיה.

התחלתי לחשוב: 'להירשם לתחרות או לא להירשם? מצד אחד אני אוהבת להכין מאכלים ולאפות, אך מצד שני המאפים שלי לא יוצאים הכי טעימים... אז למה כ'כ להתאמץ?'.

פתאום ראינו את יעל נרשמת גם לתחרות, וכולנו התאכזבנו.

אתם ודאי שואלים למה! אסביר לכם:

יעל ידועה בתור אחת שאופה את הדברים הכי הכי טעימים בעולם, תמיד בימי הולדת שאנחנו עושות למישהי-היא אופה את העוגה. היא עושה עוגה מושקעת וטעימה, שאתם לא יכולים לתאר לעצמכם.

אפילו פעם אחת עשינו ערב כיתה ורצינו להכין עוגיות. יעל מונתה להכין את העוגיות, כל אחה'צ היא הכינה אותם והן יצאו מעולות! כולנו זללנו אותן ולא נשאר פירור.

עכשיו אתם בטח מבינים למה כולנו התאכזבנו- ידענו שיעל תנצח, ואין לנו סיכוי. חלק מהבנות עזבו את התחרות, אבל החלק הגדול ובתוכן אני החלטנו להישאר. חשבתי לעצמי: 'רוב הסיכויים שיעל תנצח, אבל יש סיכוי שאולי אני אזכה אם אשקיע'.

נגמרה הפעולה והלכנו הביתה.

כשהגעתי הביתה הודעתי לאימי שיש תחרות, ושתעזור לי לבחור מה להכין. היא הסכימה לעזור לי.

דפדפנו בספר המתכונים עד שהגענו ל'עוגות ועוגיות'. היו שם הרבה דברים, למשל עוגת פודינג חמה, עוגיות שחור לבן, עוגיות שוקולד צ'יפס עם קינמון ועוד הרבה דברים טעימים. אבל ראיתי שם משהו שהכי הלהיב אותי: עוגת שוקולד, דובדבנים וקצפת, 3 קומות, יפה ומגרה. 'אני רוצה את זאת!', הצבעתי עליה. 'לא כדאי', אמרה אמא, 'זאת עוגה יותר מדי קשה להכנה, צריך בשבילה חומרים מיוחדים. וחוץ מזה, איך תסחבי אותה עד לסניף?'.

'אבל אמא! זה כל הקטע! שזה יצא הכי טעים! בבקשה!' התחננתי.

'לא בא בחשבון!' פסקה אמא. החומרים שכתובים פה מאוד יקרים, ובכלל, אני חושבת שכדאי שתכיני עוגיות. אם תשקיעי בהן הן יצאו לך אפילו יותר טעימות מהעוגה הזאת!'.

'אוף, אבל כל הדברים האחרים הם סתם משעממים. כבר עדיף שלא אכין ודי!', אמרתי באכזבה. 'אני אומרת שכדאי שתכיני עוגיות שוקולד צ'יפס וקינמון. זה נשמע מאוד טעים, ואם תשקיעי את בטח תזכי! אני מוכנה לעזור לך.'

'טוב, נו', אמרתי.

'עכשיו תלכי לישון, כבר מאוחר', אמרה אמא.

הלכתי לישון.

פרק ב'

כבר חלף לו שבוע, הגיע יום ראשון. הגיע הזמן לאפות את העוגיות!

כל החומרים כבר היו על השולחן. נשאר רק לעשות מהחומרים-עוגיות.

אמא חגרה לי סינר, וגם לעצמה והסתכלה במתכון:

חצי קילוגרם קמח. אמא שפכה חצי חבילה של קילוגרם לתוך הקערה. 'עכשיו צריך לשים סוכר', היא אמרה, 'שימי את'. שפכתי סוכר לתוך הקערה. ככה המשכנו להכין ולשים חומרים. ערבבנו את כל החומרים שהיו בקערה. 'עכשיו צריך לעשות צורות!', אמרה אמא. היא הביאה שבלונה של כל מיני צורות חמודות, ולקחה קצת מהעיסה, עזרתי לה. ככה עשינו הרבה הרבה עוגיות עד שנגמרה כל העיסה. 'זהו! כל הכבוד נעמה! עכשיו נשים את התבנית בתנור'. הכנסנו את התבנית לתוך התנור וחיכינו. עברה רבע שעה וריח טוב התפשט בבית. ריח של קינמון. 'איזה ריח טוב!', אמרתי. 'ממש כך!', הסכימה איתי אמא, 'הן בטח כבר מוכנות!'. אמא פתחה את התנור. 'כן, הן מוכנות', היא אמרה. 'הן יצאו מעולות! בואי תראי!'. הלכתי לתנור והסתכלתי בתבנית. 'וואו הן יצאו ממש יפות ומגרות!'. 'נכון', אמרה אמא, 'זהו, סיימנו. לכי לישון ואני אשים אותן בקופסה'.

הלכתי לישון. בבוקר הלכתי לבי'ס. שאלתי את חברתי הטובה שירה שנרשמה גם היא לתחרות מה היא הכינה, אבל היא אמרה שזו הפתעה, אבל שזה משהו ענקי ושווה. חשבתי לעצמי: 'יש עוד הרבה בנות שהכינו דברים ענקיים ומושקעים, למה שדווקא אני אזכה? אין לי סיכוי'.

אחה'צ אמא הביאה לי את הקופסה שבתוכה העוגיות, ואיחלה לי הצלחה. הלכתי לסניף כשאני בטוחה שלא אזכה.

'שלום לכולן!', אמרה המדריכה. 'אנחנו מתחילות בתחרות. כל אחת שהכינה משהו שתבוא אליי'. כל מי שהכינה ניגשה למדריכה. היינו 15 בנות, בתוכן יעל. 'עכשיו כל מי שהכינה תחלק לכל אחת ואחת. בינתיים אני מביאה לכל אחת דף ועיפרון, גם לבנות שמשתתפות בתחרות. זיכרו! כל מי שהכינה אסור לה להצביע לעצמה, אלא למישהי אחרת. ועוד משהו- יש גם מקום שני, כך שיש עוד הזדמנות לעוד בנות'.

חילקתי לכל אחת עוגייה. כשהבאתי ליעל התביישתי. ממש התביישתי כשראיתי את העוגה הענקית עם הקצפת והסוכריות שהיא הכינה. ואני, מה הכנתי? עוגיות מצ'וקמקות?

קיבלתי 8 עוגיות ו-6 פרוסות עוגה. אכלתי ומה שהיה הכי טעים לי היה כמובן...

פרק ג'

הצבעתי ליעל. העוגה הייתה כ'כ טעימה שלמרות שלא כ'כ אהבתי את יעל הצבעתי לה.

'אני עוברת בין כולן ואוספת את הדפים', אמרה המדריכה. היא אספה את הדפים ועברה עליהם בעיניה.

כל הבנות היו במתח. אני בכל מקרה ידעתי שלא אזכה, כך שלא הסתקרנתי מי הזוכה. ידעתי שזאת תהיה יעל.

'אני מודיעה על הזוכה במקום הראשון!!', אמרה המדריכה. 'הזוכה היא...'

'נו כבר!'

'היא....

נעמה!!!'

נעמה?! שמעתי נכון? זה בטח סתם חלום. לא יכול להיות! יעל הייתה אמורה לזכות!.

'כל הכבוד נעמה!! השקעת מאוד!', כולן החמיאו לי.

'אני מקריאה את הבנות שהצביעו לנעמה', אמרה המדריכה, 'אמונה, מוריה, אביטל, טליה, אסתר, יעל, תמר, בת שבע...'

'יעל? הצביעה לי!? איך זה יכול להיות?'.

'והזוכה במקום השני היא...

יעל!!'.

זה כבר היה צפוי שהיא תזכה- אבל במקום השני? לא במקום הראשון?

'כל הכבוד נעמה ויעל! אתן מעולות!'.

פרק ד'

מאז ועד היום יעל ואני החברות הכי טובות. התחלנו להכיר זו את זו אחרי הזכייה המשותפת ואחרי שאני הצבעתי לה, והיא-לי. גיליתי שהיא ילדה מאוד חמודה ומוכשרת, וחברה טובה.

ומעכשיו אני כבר חושבת דווקא שאני יודעת לאפות טוב- וכשיש לי זמן פנוי אני אופה דברים טעימים.

                 והעיקר- זכיתי בחברה נפלאה..