תחרות 'סופר נולד'-

 

לקראת שבוע הספר העברי

 

(לפרטים לחצו כאן)

 

 

 

שם הסיפור- סכנה בהפתעה

 

כתבה- גפן עטייה מירושלים

 

 

 

 

פעם אחת הייתה משפחה עם 7 נפשות. זוג הורים ולהם 2 בנות

תאומות בגיל 3. לאחת קוראים חרות ולשניה קוראים שירה.

הן היו ממש צמד חמד. מעליהן יש 3 בנים, לקטן קוראים אלחנן

בן 4 ורבע, מעליו יש את דוד שבן 8 ומעליו יוסף שבן 11.

אותה משפחה יצא לטייל בבקעה. הם נסעו ונסעו עד אשר הגיעו

למקום בו התחיל המסלול. הם יצאו מהרכב, התחילו ללכת

במסלול, ולאורך כל הדרך פגשו הרבה בדווים שגרים באזור.

 

בשלב האחרון של הטיול הם ראו קבוצת בדויים מתאספים

באותו האזור, מסתודדים להם ומסתכלים לכיוונם. הם לא

התייחסו לזה והתנהגו כמו כל משפחה שיוצאת לטיול.

כל אחד הסתכל לכיוון אחר, למקום אחר ואף אחד לא בדק

שכולם נמצאים. עד שהם רצו להמשיך בטיול, ואז האבא אמר-

'טוב ילדים בוא נמשיך כי אנחנו ממש קרובים לסוף המסלול'.

אבל משהו השתבש- התוכנית הייתה שמהשלב הזה ייקח להם

10 דקות בערך להגיע למכונית. אתם בטח אומרים לעצמכם-

'טוב בסדר אז לקח להם קצת יותר זמן מה קרה?'. אז אני אגיד

לכם במילה אחת- 'טעיתם'. הם התעכבו עוד שעתיים! ולאחר

השעתיים האלה הם גם לא סיימו את המסלול. עכשיו אתם בטח

אומרים לעצמכם- 'טוב אז מה קרה? תגלי לנו!', אז בואו

תישמעו וכך גם תדעו. כאשר הם באו לאביהם הם ראו שמישהו

מבני משפחתם נעלם! תישאלו מי? אלחנן, הילד שבן 4 ורבע.

מסכן, כבר בגיל כזה קטן איבד את משפחתו. אבל הוא לא איבד

את משפחתו אלא שפשוט חטפו אותו!! אכן כן, חטפו אותו!!.

בטח אתם שואלים- 'מי חטף אותו?'. אז תגידו לי אתם, מי היה

איתם בסביבה?

 

ניחשתם נכון- בדויים!! כן, האלה שהסתודדו. טוב אבל די לגלות

לכם את ההמשך צריך להשאיר לכם גם הפתעות (למרות שהמתח

לא נגמר פה). אותה משפחה הסתובבה והנה מה הם רואים?

בדווי רץ את ריצת חייו ומנסה שלא יראו מה יש לו בידיים.

אך מה שהיה לו זה ילד קטן בן 4 ורבע ובמקרה קוראים לו אלחנן.

הורי אלחנן ראו זאת ומיד התחילו לפעול. אבא נכנס להיסטריה

והתקשר למשטרה ואמא גם נכנסה להיסטריה והתפללה.

באותה דקה הם שמעו צעקה- 'אבא, אמא, הצילו, אני פה,

 

                    ה-צ-י-ל-ו-!-!-!

 

אבא רץ עם שני בניו דוד ויוסף ואמא הלכה עם שתי בנותיה

למכונית ואמרה איתם תהילים. דקות אלו היו דקות של הצלת

חיים מיד אויבים, דקות גורליות, האם הם יצליחו להציל אותו?

האם יחיה או חלילה וחס להיפך? האם יהיו לו חיים רגועים

או חיים קשים? כל המחשבות הללו עברו בראש של כל מי

שניסה להציל את אלחנן! תוך דקות ספורות הגיע ניידת

המשטרה אבל אז זה היה כבר קצת מאוחר. אותו הבדווי

פרס את ידיו לצדדים והפיל את הילד לבור. הוא רץ לכיוון

האבא והבנים והמשטרה ניסתה לתפוס אותו אך הוא שיחק

איתם וזז מצד לצד. פתאום כשהיה במרחק של מטר מאביו

של אלחנן והשוטר הוא הרים שתי אבנים מהרצפה וזרק אחת

על אביו של אלחנן והשניה על אחד השוטרים וברח.

בשניהם האבן פגעה במצח. השוטר שלא נפצע צעק לאמא

של אלחנן שתזמין 3 אמבולנסים ורץ עם שני האחים של אלחנן

שלא נפגעו להוציא את אלחנן מהבור ולהניח אותו במקום בטוח.

תוך שלוש דקות האמבולנסים הגיעו והשוטר ושני אחיו של אלחנן

הוציאו אותו מהבור והניחו אותו ישר על המיטה באמבולנס.

הצוות הרפואי נכנס והם מיד נסעו לבית חולים. לאחר מכן

הכניסו את אביו של אלחנן והשוטר לאמבולנסים ונסעו.

השוטר השני הודיע להוריו של השוטר שנפצע שהוא פצוע

ומטופל בבית החולים. הוא עזר לאמו של אלחנן לחגור את

הילדים במכונית, נכנס לניידת המשטרה ושתי המכוניות יצאו לדרך.

אמא הגיעה לבית והלכה לדפוק אצל השכנים. היא סיפרה להם

את הסיפור כולו וביקשה שהם ישמרו על הילדים עד הבוקר.

בבוקר בעלה השתחרר מבית החולים והיא הסיעה אותו הביתה

וחזרה אל אלחנן. היא סיפרה לו מה שקרה כשהוא היה בבור,

ושאבא הבריא וב'ה חזר הביתה, ושאלה איך הרגיש כשחטפו

אותו ובזמן שהיה בבור. לאחר מכן היא חיבקה אותו ואמרה

שהקב'ה יעזור לו וגם הוא יחזור בע'ה הביתה בריא ויחזור לגן.

וכך היה- כעבור יומיים אלחנן חזר הביתה והוריו ארגנו לו בבית

מסיבת הודיה. אלחנן היה שמח ומאושר והודה לקב'ה על כל

הניסים שקרו לו.  

 

 

 

-סוף!-

 

 

 

 

תודה רבה לגפן עטייה על הסיפור !

 

 

 

[שמות הזוכים והפרס של התחרות יפורסמו בעזרת ה'

בסוף שבוע הספר- מוצאי שבת פרשת חוקת]