שלום לכם קוראים לי טלי ואני בכיתה ד,

אני השנייה במשפחה ויש לי עוד 3 אחים ואחיות, יש לי שתי הורים מקסימים עידו ויעל.

הסיפור שאני רוצה לספר לכם קרה בנר שני של חנוכה.

סבא וסבתא באו לבקר, איזה כיף! איזה שמחה!

אחרי הדלקת הנרות ושירת שיר 'מעוז צור',

 פתח סבא את השקית שהייתה אחוזה בידו מאז שנכנס לביתנו..

קרה לארבעתנו-הנכדים ואמר: 'יש לי מתנה מאוד חשובה להביא לכם.. 'דמעות  נטלו בזווית עניו של סבי ,הבנתי שזה מאוד מרגש אותו  'הוא הוציא את המתנה מתוך השקית.. '

 יומן.

 יומן בלוי וקרוע..

לקחנו את היומן באכזבה והלכנו לחדרנו בחדר ישבנו כולנו על המיטה ופתחנו את היומן חיו החלה לקרוא בכל רם...........

מה? איך? איפה אנחנו?

החדר היה חשוך ואור מתוך חנוכייה ישנה שהייתה על אדן החלון כיבתה מעט את החשכה האיומה שרצתה להשתלת על הכל.

'איך הגענו לכאן?' שאלה חדוי  את עצמה ואת כולנו..

'איך??' ענינו כולם במקהלה

משהו פתח את הדלת במהרה ובגסות וקרא 'יהודים! אההההההההה יהודים!, חנוכה יש לכם אה? חה..חה..חה....בקרוב עוד לא היה לכם כלום..'

פחדנו, מה יקרה עכשיו?? ומה הוא יעשה לנו?? אבל הם לא ידענו שיש לאחותם-חדוי ראש גדול!

'אהה' אמרה אחותי בשקט..

'שקט!

לא רוצה לשמוע כלום עכשיו אתם באים איתי מיד!'

'אדוני אתה נראה מאוד נחמד ויפה' התחנפה חדוי  'מה דעתך שאתה תבוא ונמשיך ביחד את המדורה??'[היא התכוונה לחנוכייה שדלקה]

 ברוך ה הרהרה לעצמה חדוי,  החיל הרוסי לא הבין את 'הבדיחה'..

'את יודעת מה אני ממש רעב[דיבר אליה כ'חברים' ותקים], זה רעיון מדליק לעשות מדורה ,אבל קודם..'  חדוי נרעדה מה קודם, מה לא בסדר בתכסיס שלה???

'קודם אני צריך לחזור ל-ולדימר לשאול אותו אם יש עוד משימות..'

חדוי נרגעה

'טוב ,אתם שבו וחכו לי פה, ברור!?'  ויצא מהבית.

חדוי ,אמר נפתלי 'את אמיצה, בוא נראה אולי נוכל לחזור הביתה, איפה היומן של סבא??'

'היומן אצלי' אמרה טלי 'קחי'

כולנו חשבנו איך לצאת מהמקום שאליו נקלענו וחדוי חיפשה איך לצאת מפה במעשיות ומלמלה תוך כדי חיפוש 'שלא יגיע, שלא י...מצאתי!!' צעקה

'ששששששש' החזירו אותה למציאות אחיה

'הינה בא נפתח פה ונקרא ביחד משפט שלם, אבל! אם אתם רוצים שאף אחד לא יישאר פה, צריך לתת ידיים..'

'שלוש-ארבע-צא-ו...' קרא חדוי

'המכבים נצחו את היוונים ועם-ישראל ינצח את כולם אז אל דאגה נחזור....'  הם הפסיקו באחת..

החייל נכנס הסתכל אליהם והתחיל לצעוק ברוסית משהו..

'בואו נמשיך...'

'--הביתה!' הקריאה הרעידה שחקים והילדים נעלמו באחת..

חנוכה שמח!

שרה אמונה

התגובות שלכם

באופן זמני (עד אחר החג) לא ניתן להוסיף תגובות

• 12345

  ב' אלול תשפ"א

  סיפור יפה

• בארשבעיתת

  י"ז כסלו תשע"ו

  איזה סיפור יפהIIIIIIן