יום ה’’’’, א’’’’ בכסלו השעה: 8:15 בבוקר (בערך)

שמענו אזעקה לאחר שאבי הלך להתפלל בבית הכנסת, בהתחלה חשבנו שזה כמו כל אזעקה נכנסים למרחב מוגן שומעים בום ויוצאים אך הפעם היה אחרת. לאחר שנכנסנו למרחב מוגן היו כמה בומים די רחוק, אבל הבום היה חזק ביותר הבנין רעד החלונות התנפצו (כל החדר שלי היה מלא זכוכיות) תמונות נפלו חשבנו שזה נפל קרוב ולא העלינו על דעתנו שהטיל יפול פגיעה ישירה בקומה רביעית בבנינינו, אני ושלושת אחיותי בכינו, ולא ידענו מה קורה, שמענו צעקות מלמעלה  'איייייי' ועד שהפסיקו הצעקות לא היינו מסוגלים לצאת מהמרחב המוגן, אחרי שהפסיקו הצעקות יצאנו  לחדר מדרגות. המשטרה הופיעה והורתה לנו להתפנות מהבנין. לאחר חצי שעה בערך הגיעו כוחות ההצלה (דודי מתנדב במד'א וגם הוא הגיע),  צעדנו עם פיג’’’’מות לעבר ביתו של דודנו (לא העזתי להסתכל על הבנין ההרוס שמאחורי). מתי שהגענו היו מטח של אזעקות ברצף (אמרנו לעצמנו אנחנו לא יוצאים מהמרחב המוגן עד הפסקת האזעקות). אמרנו תהלים שמענו בומים קרובים פחדנו מאוד. לאחר כמה שעות (שהיתה הפוגה קלה) העזו בני דודי (לי אמנם היה בגדים שאבי הוציא מהבית אבל נעלים לא היו לי אז לקחתי נעלי בית מאחד הילדים) ואני לצאת מן הבית לתפילת מנחה. ונזכה בעז'ה ל'וכל אויבי עמך מהרה יכרתו' בגאולה האמיתית והשלמה תכף ומיד ממש אכי'ר. לצערנו שלושה משכנינו נהרגו בפגיעה הי'ד        

זמי ויגלר

התגובות שלכם

באופן זמני (עד אחר החג) לא ניתן להוסיף תגובות