שְׁבָט 2488
- 'כַּדּוּר! מָצָאתִי כַּדּוּר!' צָעַקְתִּי וְרַצְתִּי לְכִוּוּן הַכַּדּוּר הַכָּחֹל הַיָּפֶה הַטָּמוּן בַּחוֹל. בְּוַדַּאי הוּא הֶפְקֵר, סְתָם זָרוּק, בְּשֶׁטַח רֵיק. מַמָּשׁ יֹפִי שֶׁל כַּדּוּר! גַּם אֵלִי רָץ אִתִּי לְעֶבְרוֹ.
- 'אַבְרִי, אַל תַּגִּיד: מָצָאתִי כַּדּוּר, אֶלָּא: מָצָאנוּ כַּדּוּר!' אָמַר אֵלִי.
- 'לֹא נָכוֹן, אֲנִי תָּפַסְתִּי אוֹתוֹ רִאשׁוֹן!'
- 'אֲבָל רָאִינוּ אוֹתוֹ יַחַד...' נִסָּה אֵלִי לְהִתְוַכֵּחַ.
- 'לֹא מְעַנְיֵן אוֹתִי, אֲנִי תָּפַסְתִּי וְזֶה שֶׁלִּי.'
אֵלִי הִסְתַּכֵּל עָלַי בְּעֶצֶב וּבְאַכְזָבָה.
- 'בְּסֵדֶר, בְּסֵדֶר,' אָמַרְתִּי לוֹ, 'אַשְׁאִיל לְךָ אוֹתוֹ קְצָת, אֲבָל תִּזְכֹּר שֶׁהוּא שֶׁלִּי'!
אֲנִי צוֹעֵד בְּפָנִים קוֹרְנוֹת עִם כַּדּוּרִי הַיָּפֶה, וְאֵלִי הִשְׂתָּרֵךְ אַחֲרַי, וְהִנֵּה בָּא מוּלֵנוּ בּוֹנִי הַבִּרְיוֹן וְצוֹעֵק בְּזַעַם:
- 'אֵיפֹה הַכַּדּוּר שֶׁלִּי? מִי לָקַח אֶת הַכַּדּוּר שֶׁלִּי?'
חָשַׁבְתִּי לְרֶגַע לְהַחְבִּיא אֶת הַכַּדּוּר מֵאֲחוֹרֵי גַּבִּי, אַךְ לֹא הִסְפַּקְתִּי וּבוֹנִי הִבְחִין בַּכַּדּוּר.
- 'זֶה הַכַּדּוּר שֶׁלִּי, לָמָּה גָּנַבְתָּ אוֹתוֹ? אֲנִי אַרְבִּיץ לְךָ!' צָעַק.
- 'אוֹי וַאֲבוֹי...' לָחַשְׁתִּי לְאֵלִי, 'אֲנַחְנוּ בְּצָרוֹת...'
- 'לֹא, אֲנִי לֹא בְּצָרָה, אַתָּה בְּצָרָה. לֹא רָצִיתָ לְשַׁתֵּף אוֹתִי כְּשֶׁמָּצָאתָ אֶת הַכַּדּוּר, אָז אַל תְּשַׁתֵּף אוֹתִי בַּצָּרָה!'
הֵנַחְתִּי אֶת הַכַּדּוּר עַל הַחוֹל וּבָרַחְתִּי כָּל עוֹד נַפְשִׁי בִּי מִזַּעַם הַבִּרְיוֹן. מַזָּל שֶׁיֵּשׁ לִי רַגְלַיִם קַלּוֹת, וְהִצְלַחְתִּי לְהִתְחַמֵּק מֵעֵינָיו שֶׁל אֵלִי. נָשַׁמְתִּי לִרְוָחָה.
אֲבָל בְּעֶצֶם לֹא מַמָּשׁ רָוַח לִי, מַשֶּׁהוּ מֵצִיק לִי מִבִּפְנִים, אוּלַי אֵלִי צוֹדֵק? אוּלַי הָיִיתִי צָרִיךְ לְהִתְחַלֵּק אִתּוֹ מֵהַתְחָלָה? אֲנִי זוֹכֵר שֶׁהָרַב לִמֵּד אוֹתָנוּ שֶׁאִם אָדָם מוֹצֵא מְצִיאָה הִיא שַׁיֶּכֶת לְמִי שֶׁהֵרִים אוֹתָהּ, אֲבָל בְּכָל זֹאת, אֲנִי לֹא מַמָּשׁ רָגוּעַ...
מַה אַתֶּם חוֹשְׁבִים, יְלָדִים? הַצִּיעוּ לִי עֵצָה.
אַבְרִי

(אֲבִינֵר בֵּית אֵל 90631)