חכמולוגי
קוראים כותבים

לְעוֹבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם / סיפורי אברי

שְׁבָט 2488
הַיּוֹם מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לִמֵּד אֶת הָעָם אֶת הַמִּצְוָה: 'לְעוֹבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם'[1], וְהִסְבִּיר: 'עֲבוֹדָה שֶׁהִיא בַּלֵּב, וְזוֹהִי תְּפִלָּה.'[2]
אֵלּוּ דְּבָרִים נִפְלָאִים! תָּמִיד חָשַׁבְתִּי כָּכָה, תָּמִיד הִרְגַּשְׁתִּי כָּכָה! אֲבָל לֹא יָדַעְתִּי אֵיךְ לוֹמַר אֶת זֶה. הַתְּפִלָּה זוֹ הַמִּצְוָה עָלֶיהָ אֲנִי הֲכִי מִתְעַנֵּג. מִצִּדִּי הָיִיתִי מִתְפַּלֵּל כָּל הַיּוֹם, אֲבָל יֵשׁ עוֹד מִצְווֹת לְקַיֵּם, וְעוֹד הַרְבֵּה דְּבָרִים שֶׁעָלַי לַעֲשׂוֹת.
תְּפִלָּה, זֶה הַדָּבָר הֲכִי יָפֶה שֶׁאֲנִי מַכִּיר. אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, אֵין דָּבָר כָּל כָּךְ יָפֶה בָּעוֹלָם. וְאַל תַּחְשְׁבוּ שֶׁאֵינִי מַכִּיר דְּבָרִים יָפִים! רָאִיתִי הַרְבֵּה דְּבָרִים יָפִים! אֲבָל הַתְּפִלָּה יוֹתֵר יָפָה.
רָאִיתִי מִילְיוֹנִים שֶׁל כּוֹכָבִים, רַבִּים כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם, רָאִיתִי אֶת הַשָּׁמַיִם הַכְּחֻלִּים, רָאִיתִי אֶת הַשֶּׁמֶשׁ הַזּוֹרַחַת, רָאִיתִי יָמִים שְׁטוּפֵי אוֹרָה - אֲבָל הַתְּפִלָּה יוֹתֵר יָפָה.
רָאִיתִי אֶת הַשְּׁקִיעָה הַיּוֹרֶדֶת כְּמוֹ מְעִיל הָעוֹטֵף בְּרֹךְ אֶת כָּל הַהֲוָיָה, רָאִיתִי כּוֹכָבִים נוֹצְצִים בַּמָּרוֹם, רָאִיתִי אֲנָשִׁים יוֹשְׁבִים בְּפִתְחֵי אָהֳלֵיהֶם, נָחִים מֵעֲמַל הַיּוֹם וּמְחַיְּכִים, אֲבָל תְּפִלָּה הִיא נְעִימַה מִכָּל.
רָאִיתִי אֲנָשִׁים רוֹקְדִים, שָׁמַעְתִּי אֲנָשִׁים שָׁרִים, הֵרַחְתִּי פְּרָחִים נִפְלָאִים, הִרְגַּשְׁתִּי לְטִיפוֹת רוּחַ הַבֹּקֶר עַל לֶחְיִי, לִטַּפְתִּי אֶת אֲחוֹתִי הַקְּטַנָּה, אֲבָל הַאֲמִינוּ לִי - תְּפִלָּה הִיא מְתוּקָה מִכָּל.
רָאִיתִי הָרִים גְּבוֹהִים, הִתְפַּעַלְתִּי מֵרִכְסֵי הָרִים, טִיַּלְתִּי בְּעֵינַי בְּתוֹךְ עֲמָקִים, נַחְתִּי בְּמַבָּטִי עַל גְּבָעוֹת עֲגֻלּוֹת, הִתְעַנַּגְתִּי עַל מִישׁוֹרִים רְחָבִים, אֲבָל תְּנַסּוּ וְתִרְאוּ שֶׁתְּפִלָּה הִיא מְנוּחָה לַנְּשָׁמָה, יוֹתֵר מִכָּל.
נִפְגַּשְׁתִּי עִם רוּחוֹת עַזּוֹת, רְעִידוֹת אֲדָמָה, הִתְפָּרְצֻיּוֹת הָרֵי גַּעַשׁ, יָמִים סוֹעֲרִים, נְהָרוֹת שׁוֹטְפִים - אֲבָל עֲלֵיכֶם לָדַעַת שֶׁתְּפִלָּה סוֹחֶפֶת אוֹתִי הַרְבֵּה מֵעֵבֶר.
הַלְוַאי וְיָכֹלְתִּי לְהִתְפַּלֵּל כָּל הַיּוֹם, אַךְ אֲנִי מִתְפַּלֵּל רַק שַׁחֲרִית, עַרְבִית וּמִנְחָה, וְגַם אוֹמֵר בְּרָכוֹת בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַיּוֹם, סַךְ הַכֹּל מֵאָה בְּרָכוֹת לְיוֹם. אֵיזֶה עֹנֶג נִפְלָא!
בְּסוֹף הַיּוֹם אֲנִי קוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע עַל הַמִּטָּה, אֵין לִי מִלִּים לְתָאֵר מַה עוֹבֵר עָלַי, כִּי אַחֲרֵי שֶׁאֲנִי מְבָרֵךְ 'הַמַּפִּיל' וְקוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע וּפְסוּקִים נוֹסָפִים, אֲנִי חוֹזֵר עַל הַפְּסוּקִים שׁוּב וְשׁוּב עַד שֶׁאֲנִי נִרְדָּם, אֲנִי מַרְגִּישׁ שֶׁמַּלְאָכִים בָּאִים וְעוֹטְפִים אוֹתִי, וַאֲנִי מְחַיֵּךְ לַמַּלְאָכִים, עַד שֶׁהַפְּסוּקִים מַתְחִילִים לְהִתְעַרְבֵּב בְּמוֹחִי: 'שְׁמַע יִשְׂרָאֵל', 'וְאָהַבְתָּ אֶת הַשֵּׁם', וְכָל הַפְּסוּקִים רוֹקְדִים סְבִיבִי, וְהִינוּמָה יוֹרֶדֶת עַל עַפְעַפַּי...
יְלָדִים יְקָרִים, אֶשְׂמַח אִם כָּל אֶחָד יְסַפֵּר לִי אֵיזוֹ תְּפִלָּה הוּא הֲכִי אוֹהֵב.
אַבְרִי
(אֲבִינֵר, בֵּית אֵל 90631)

מקורות:
1. דברים יא יג.
2. רש'י שם.

התגובות שלכם