שְׁבָט 2488
- 'אַבְרִי, מַהֵר!' מִתְפָּרֵץ דָּוִד לַכִּתָּה, 'הָאֹהֶל שֶׁלָּכֶם עוֹלֶה בָּאֵשׁ!!!!'
הַהוֹדָעָה הַנּוֹרָאָה הַזּוֹ נוֹפֶלֶת עָלַי כְּרַעַם בְּיוֹם בָּהִיר. אֲנִי רָץ הַחוּצָה וְכָל הַכִּתָּה אַחֲרַי, וּכְבָר מֵרָחוֹק אֲנִי רוֹאֶה אֶת הַלֶּהָבוֹת מִתַּמְּרוֹת אֶל הַשָּׁמַיִם, בְּתוֹךְ עָשָׁן שָׁחֹר וְסָמִיךְ.
- 'אַל תִּדְאַג!' צוֹעֵק אֵלַי דָּוִד תּוֹךְ כְּדֵי רִיצָה, 'גַּם בָּאֹהֶל שֶׁלָּנוּ פָּרְצָה פַּעַם שְׂרֵפָה, וְלֹא הָיוּ נְזָקִים רְצִינִיִּים!' הוּא מִתְנַשֵּׁף.
- 'הַלְוַאי!' אֲנִי מַסְפִּיק לַעֲנוֹת לוֹ לִפְנֵי שֶׁאֲנִי נֶעֱצָר בְּאַחַת לְיַד הָאֹהֶל. לֹא, אֵין סִכּוּי. הָאֹהֶל כֻּלּוֹ בּוֹעֵר, רַק חֶלְקוֹ הָאֲחוֹרִי עוֹד עוֹמֵד עַל תִּלּוֹ, וַאֲנָשִׁים רַבִּים עוֹמְדִים סָבִיב וְשׁוֹפְכִים לְעֶבְרוֹ דְּלָיֵי מַיִם. לִבִּי נוֹפֵל בְּקִרְבִּי - אֵיפֹה כֻּלָּם? הִנֵּה אַבָּא, בֵּין הַמְּכַבִּים, וְהִנֵּה סָבְתָא עוֹמֶדֶת לְיַד אִמָּא שֶׁבּוֹכָה וְצוֹעֶקֶת, מַה אִמָּא צוֹעֶקֶת? הִיא קוֹרֵאת לְרוּתִי וּמוֹטִי, אַחַי הַקְּטַנִּים! אֵיפֹה הֵם? אֵיפֹה רוּתִי וּמוֹטִי? אֵיפֹה יִצְחָק?
עוֹד אֲנִי עוֹמֵד מְבֻלְבָּל וְדוֹאֵג, וּצְעָקָה גְּדוֹלָה פּוֹרֶצֶת מִגְּרוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל כָּל הַנֶּאֱסָפִים:
- 'יִצ-חָק! יִצ-חָק!' הֵם קוֹרְאִים בְּמַקְהֵלָה, כְּשֶׁמִּתּוֹךְ הָאֹהֶל יוֹצֵא בְּרִיצָה אֲחִי הַגָּדוֹל, וּמוֹטִי הַקָּטָן בִּזְרוֹעוֹתָיו. מוֹטִי וְרוּתִי נִלְכְּדוּ בָּאֹהֶל, וְיִצְחָק הִצִּיל אֶת מוֹטִי! אֲנִי מֵבִין סוֹף סוֹף מַה קּוֹרֶה.
- 'רוּתִי, רוּתִי!' עַכְשָׁו גַּם אֲנִי צוֹעֵק יַחַד עִם אִמָּא, מַה יִּהְיֶה עִם רוּתִי?
אֲבָל אֲחִי הַגִּבּוֹר לֹא שׁוֹאֵל שְׁאֵלוֹת. הוּא שׁוֹפֵךְ עַל עַצְמוֹ דְּלִי מַיִם וּפוֹנֶה לְעֵבֶר הָאֹהֶל הַבּוֹעֵר.
- 'אַתָּה לֹא נִכְנָס שׁוּב פְּנִימָה!' עוֹצֵר אוֹתוֹ אַבָּא, 'אֲנִי אוֹסֵר עָלֶיךָ לְהִכָּנֵס, הָאֹהֶל עוֹמֵד לִקְרֹס!' הוּא מוֹסִיף, כְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁיִּצְחָק לֹא מִשְׁתַּכְנֵעַ מִדְּבָרָיו.
- 'זוֹ בְּדִיּוּק הַסִּבָּה שֶׁאֲנִי נִכְנָס!' אֲנַחְנוּ מַסְפִּיקִים לִשְׁמֹעַ אֶת קְרִיאָתוֹ שֶׁל אָחִי, לִפְנֵי שֶׁהוּא נִבְלָע בְּתוֹךְ הֶעָשָׁן.
קָשֶׁה לִי לְתָאֵר לָכֶם אֶת הַשְּׁנִיּוֹת הָאֲרֻכּוֹת שֶׁל הַחֲרָדָה, אֶת הַצְּעָקוֹת שֶׁלָּנוּ, רַק אֲסַפֵּר לָכֶם עַל מַבְּטֵי הָאֹשֶׁר וְעַל דִּמְעוֹת הַשִּׂמְחָה כַּאֲשֶׁר רָאִינוּ אֶת יִצְחָק יוֹצֵא עִם רוּתִי הַתִּינֹקֶת בְּיָדָיו, בְּרִיאָה וּשְׁלֵמָה. אִמָּא מְחַבֶּקֶת אֶת רוּתִי, סָבְתָא מְחַבֶּקֶת אֶת מוֹטִי, וְיִצְחָק שׁוֹפֵךְ עַל עַצְמוֹ דְּלִי אַחֲרוֹן שֶׁל מַיִם וּמִסְתַּלֵּק מֵהַמָּקוֹם לִפְנֵי שֶׁיַּרְעִיפוּ עָלָיו שְׁבָחִים. אֲחִי הַגִּבּוֹר וְהַצָּנוּעַ.
***
מַה אַתֶּם חוֹשְׁבִים, קוֹרְאִים יְקָרִים, יִצְחָק צָדַק כַּאֲשֶׁר סִכֵּן אֶת עַצְמוֹ כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת אֶחָיו? כִּתְבוּ לִי.
(אֲבִינֵר, בֵּית אֵל 90631)