יא בְּנִיסָן 2488
אַחֲרֵי בְּרִית הַמִּילָה אֲנִי לֹא מַרְגִּישׁ טוֹב. אֲנִי שׁוֹכֵב בַּמִּטָּה עִם כְּאֵבִים. אֲנִי שָׂמֵחַ וְגֵאֶה לִהְיוֹת נִמּוֹל, אֲבָל זֶה לֹא מוֹנֵעַ מִמֶּנִּי אֶת הַכְּאֵב. אֲנִי שׁוֹכֵב בַּמִּטָּה חֵצִי עֵר, חֵצִי מְנֻמְנָם, חֵצִי כּוֹאֵב.
גַּם אַבָּא שֶׁלִּי שׁוֹכֵב כּוֹאֵב וְגַם כָּל אַחַי. אִמִּי וְאַחֲיוֹתַי מְטַפְּלוֹת בָּנוּ.
זוֹ לֹא הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁאֲנִי חוֹלֶה. מְאֹד לֹא נָעִים לִהְיוֹת חוֹלֶה. לִפְעָמִים אֲנִי נִדְבָּק בְּמַחֲלוֹת שׁוֹנוֹת מֵאַחַי אוֹ מֵחֲבֵרַי בַּכִּתָּה: שַׁפַּעַת, צַהֶבֶת, אוֹ סְתָם בֵּיצֵי כִּנִּים.
מָמָש מְעַצְבֵּן!
אֵיזֶה עוֹלָם מוּזָר זֶה, שֶׁנִּדְבָּקִים מִמַּחֲלוֹת שֶׁל אֲחֵרִים!
מַה אֲנִי אָשֵׁם שֶׁאֲחֵרִים חוֹלִים וְלָמָּה עָלַי לִסְבֹּל?!
הָאֱמֶת הִיא, שֶׁאִמָּא אָמְרָה לִי שֶׁאֲנִי הִדְבַּקְתִּי אֶת אַחַי כַּמָּה פְּעָמִים.
אָז מָה? מַה אֲנִי אָשֵׁם שֶׁהֵם נִדְבְּקוּ מִמֶּנִּי? וְכִי הִדְבַּקְתִּי אוֹתָם בְּכַוָּנָה?
רֶגַע, נִדְמֶה לִי שֶׁאֲנִי סוֹתֵר אֶת עַצְמִי... כַּנִּרְאֶה זֶה בִּגְלַל שֶׁאֲנִי מְנֻמְנָם.

כְּשֶׁאֲנִי חוֹלֶה, אֲנִי שׁוֹכֵב וּמִשְׁתַּעֲמֵם בַּבַּיִת.
אֲבָל בְּעֶצֶם יֵשׁ לִי זְמַן לַחְשֹׁב עַל כָּל מִינֵי דְּבָרִים. לְמָשָׁל: לָמָּה אֲנִי חַי?
אוֹ: מֶה עָלַי לַעֲשׂוֹת בִּשְׁבִיל לְקַיֵּם אֶת רְצוֹן הַשֵּׁם?
וְגַם: הַאִם אֲנִי מִתְנַהֵג כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ כְּלַפֵּי הוֹרַי?
וּכְלַפֵּי אחיוֹתַי? אֵחַי? וּכְלַפֵּי חברַי?
וְעוֹד כָּל מִינֵי מַחְשָׁבוֹת כָּאֵלֶּה.
וּכְשֶׁאֲנִי מַבְרִיא וְקָם מֵהַמַּחֲלָה, אֲנִי מַרְגִּישׁ אדם חדש.
אז אוּלַי בְּכָל זֹאת טוֹב לִהְיוֹת חוֹלֶה? אֲבָל רַק קְצָת טוֹב...
אֲנִי עָיֵף, לַיְלָה טוֹב, אוֹ לְיֶתֶר דִּיּוּק - יוֹם טוֹב...
אַבְרִי
(אֲבִינֵר בֵּית אֵל 90631